כל מה שצריך לדעת על בדיקת שמיעה

בדיקה יסודית מאפשרת לבחון את יכולת השמיעה ויש לה שורה ארוכה של יתרונות. עם זאת, את הבדיקות ניתן לבצע בצורות שונות ולכן כדאי לדעת מה עומד מאחוריהן. הנה המדריך המלא

בדיקת שמיעה היא נכון להיום אחת הבדיקות הרפואיות החשובות, היסודיות והשגרתיות ביותר שמתבצעות בארץ ובעולם. המטרה העיקרית של הבדיקה היא כמובן לבחון את יכולת השמיעה של האדם.

את הבדיקה ניתן לבצע בקרב גברים, נשים וילדים והיא נעשית על ידי אודיולוגים מומחים. בשנים האחרונות גם הצטרפו לטכנולוגיות חדשות לענפי הרפואה וחלקן משמעות לבדיקות מקיפות של שמיעה ופענוח צלילים.

איך מחליטים איזו בדיקה לבצע?

סוג הבדיקה משתנה בהתאם לגיל הנבדק, ההיסטוריה הרפואית שלו והבעיה שאותה מנסים לבחון. כתוצאה מכך ניתן להצביע על מספר סוגים בולטים של בדיקות:

א. אודיומטריה – הבדיקה הכי נפוצה נקראת אודיומטריה ובה המטופל מתבקש להקשיב לצלילים טהורים בתדרים שונים. כך ניתן לבדוק את היכולת של המטופל לשמוע צלילים רכים ולבדוק האם הוא זקוק לאביזרי עזר.

ב. הולכת אוויר והולכת עצם – אלו למעשה שתי בדיקות שונות, אך יש להן גם מאפיינים משותפים. בבדיקת הולכת אוויר שמים אוזניות על אוזני הנבדק כדי לבחון את יכולת השמיעה של גלי הקול בכל מסלול של האוזן החיצונית, בעוד בהולכת עצם ממקמים מרטטת זעירה ושולחים צליל דרך הגולגולת אל האוזן הפנימית. בשני המקרים מנסים לבדוק את תפקוד האוזן בתנאים סטריליים ככל האפשר.

ג. מבחן זיהוי דיבור ושמיעה במבחן רעש – עוד שתי בדיקות שונות עם מאפיינים דומים נקראות מבחן זיהוי דיבור ושמיעה במבחן רעש. במבחן זיהוי דיבור המטופל נדרש לחזור על מילים על רקע רעש וגם בשמיעה במבחן רעש הוא צריך לעשות זאת. עם זאת, שמיעה במבחן רעש מתבצעת במקום שקט אך במבחן זיהוי דיבור אין לכך משמעות גדולה.

מלבד האמור לעיל, יש דרכים נוספות לבצע בדיקת שמיעה כמו למשל בדיקת טימפנומטריה, בדיקת רפלקס אקוסטי, בדיקת עכבה אקוסטית, בדיקה נוירולוגית ובדיקת הדים קוכליאריים. לצורך השוואה, בדיקת הדים קוכליאריים מתבצעת בעיקר בקרב ילודים, לעומת בדיקת עכבה אקוסטית שמטרתה לבחון האם ישנו חור בעור התוף.